קיפאון או קריסה אינם אבחנה אלא סימפטום. כדי להבדיל בין תוכנה, זיכרון, כונן, חום או דרייבר, מתעדים מה היה פתוח, האם העכבר זז, האם הצליל נתקע, האם המחשב חזר לבד ומה מופיע לאחר האתחול. תקלה שחוזרת בהקשר קבוע קלה יותר לאבחון מתקלה שמתוארת רק כ“נתקע”.
במסך כחול הדבר החשוב ביותר הוא לשמור את ה־Stop Code ואת שם הרכיב אם הוא מופיע. שגיאת BSOD יכולה לנבוע מדרייבר, תוכנה או חומרה, ולכן צילום המסך, תדירות הקריסה ושינוי אחרון במחשב חשובים יותר מהצבע עצמו.
חום ורעש מאוורר אינם בהכרח תקלה, כי מחשב מעלה מהירות מאוורר כשהעומס גדל. הבעיה מתחילה כשהחום מופיע בעומס קל, המאוורר נשאר חזק לאורך זמן, הביצועים יורדים, המחשב נכבה, או שפתחי האוורור חסומים.
מחשב ישן יכול להספיק עוד כמה שנים אחרי שדרוג רק אם השדרוג מטפל במגבלה המרכזית והפלטפורמה עדיין מתאימה לשימוש. SSD ו־RAM משפרים תגובתיות וריבוי משימות, אך אינם הופכים מעבד ישן לחדש ואינם פותרים מסך, סוללה או תאימות תוכנה.
SSD ו־RAM פותרים צווארי בקבוק שונים. מעבר מ־HDD ל־SSD משפיע במיוחד על הדלקה, פתיחת תוכנות וגישה לקבצים; תוספת RAM משפיעה כאשר הזיכרון כמעט מלא בזמן ריבוי תוכנות וטאבים. במחשב שבו שניהם מוגבלים, לפעמים שני השדרוגים משלימים זה את זה.
לפני שמביאים מחשב ממתחם בזל למעבדה, כדאי להכין חמישה דברים: תיאור מדויק של הסימפטום, דגם המחשב, המטען אם הוא קשור לתקלה, צילום של הודעות או תקלה לסירוגין ומידע על מצב הגיבוי.
כאשר מחשב לא נדלק, השאלה הראשונה היא לא איזה חלק “נשרף”, אלא באיזה שלב ההפעלה נעצרת. אין סימני חיים בכלל, יש נוריות בלי תמונה, מופיע לוגו ואז עצירה, או ש־Windows אינו עולה — אלה מצבים שונים שמכוונים לבדיקות שונות.
בעיית טעינה אינה אומרת אוטומטית שהסוללה גמורה. השרשרת כוללת שקע חשמל, מטען וכבל, מחבר, שקע טעינה, בקר טעינה וסוללה.
מחשב איטי הוא סימפטום רחב: HDD, SSD מלא, מעט RAM, תוכנות Startup, חום, עדכונים, malware או מעבד שאינו מתאים לשימוש יכולים להרגיש דומים. במקום לבצע “ניקוי” אקראי, בודקים מתי האיטיות מופיעה ומה נמצא על 100% בזמן שהיא מתרחשת.
אחרי שנשפך קפה על לפטופ, הפעולה החשובה ביותר היא לעצור חשמל ולא לנסות “לראות אם הוא עדיין עובד”. מכבים אם אפשר בלי להסתבך, מנתקים מטען, לא מחברים מחדש ולא משתמשים בחום או באורז.